שקיעה ורודה בין הגגות

40 שנה לאלתרמן וקו 17 לא יכול להתעלם.

למרות זקנתו המרגיזה פוליטית. ולמרות העניין עם היודנראט.

את אלתרמן אנחנו אוהבים.

אם הוא היה חי

אמנם הוא לא היה נוסע בקו 17 אבל הלוק לא משאיר מקום לספק.

מקומו עמנו, עם דלת העם.

עזבו אותכם מהסיפורים על "כסית". חלאס.

אלתרמן השאיר אותנו עם המון רגעים שאי אפשר להתכחש אליהם. שירים שהם יותר גדולים מהחיים עצמם.

על חיבתו המרגיזה לתימנים אנחנו באים איתו חשבון מר,

אבל כל השאר?

נצחי, אמיתי. עצום.

 

 

יהי זכרו וגו, חג שמח לעם היושב בציון.

מאיתנו

 

ידיד המחלקה ביקש שנשים את "בכל זאת יש בה משהו"- בשביל תל אביב ולמרות חולדאי,

 

 את על אם הדרך בשביל הציונות,

 

ואת אל תתנו להם רובים בשביל השלום.

 

נאלצנו להותיר חלק מהבקשות בחוץ

ולהכניס כמה פייבוריטים שלנו

 

אבל אנחנו כותבים את בקשתו של המומחה שלנו לאלתרמן ואתם מוזמנים להוסיף עוד שירים בתגובות.

 

 

 

 

 

 

 

פוסט זה פורסם בקטגוריה אלתרמן, כללי, מתים מפורסמים, תאריכים חשובים, תרבות. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s