עננה אחות לי והרוח אח

אתם יודעים שלהוציא ממני פוסט בלי טיפת ציניות זה לא דבר פשוט. אבל הנה זה מגיע.

אברמק קופלוביץ נולד ב1930 בעיר לודז. אחרי שנתיים בבית ספר פולני הוא נסגר,יחד עם שאר יהודי העיר  בגטו.הגטו השני בגודלו בפולין.

אברמק הפך שולייה בבית מלאכה לסנדלרים. כך הוא העביר את ימיו. במאבק ההישרדות היומיומי הנורא הזה, שמסביב מוות ומחלות,רעב והוצאות להורג. יודנראט והקצבת מזון- לא דברים שיש דרך להתכונן אליהם, אברמק כתב שירים. 8 במספר,ושני מחזות קצרים.

הוא תיאר את החיים כמו שהם,אבל ממבט שמבין ויודע הכל. כמו שרק ילדים יכולים לראות את המציאות. מבין לאן נושבת הרוח,מבקר את הפערים הכלכליים בגטו ובתוך כל זה-לא מפסיק לחלום. להאמין. לקוות.

בגיל 14 הוא נרצח במחנה אושוויץ בירקנאו. אביו ששרד את המחנה מצא בבית את מחברת השירים .לימים נישא לחיה גרינפלד,ניצולת שואה. הם הכירו בלודז, ועלו ארצה ב56 עם בנה של חיה,אליעזר גרינפלד- לולק.

אל הבית בחולון,בית פשוט ויפה בשכונת תל גיבורים- הבית בו שכנה המחברת ואיתה סיפורו של אברמק כל אותן השנים עד 1983, הגיעו אתמול אנשים מבוגרים ו20 ילדים לערוך מסיבה.

בשירו "היי במחלקה" הנהדר כתב אברמק על חגיגה שאמורה היתה להתרחש בחמישה עשר בדצמבר. נאסף כסף,הכל היה מוכן, אבל החגיגה נדחתה ונדחתה ולבסוף לא התקיימה.

בפברואר 2004 מצאתי בחנות ספרים יד שניה את ספר שיריו של אברמק "משל עצמי" שתורגם מפולנית בגאונות מופלאה על ידי עירית עמיאל.

עליתי על מונית והבאתי אותו בהיסטריה לאוהד קוסקי היקר לי כאח. מלחין גיטריסט וזמר ענק.

זה היה כמה שנים אחרי שהלהקה שלנו ההיא ( קרח תשע) נותרה רק זכרון. היינו בדרך לפרוייקט נוסף, עסוקים בטרדות החיים הרבות.

שיריו של אברמק הקסימו את שנינו ומיד גם את רועי הדס היקר, חברנו לקרח תשע ולעוד מיליון אקספרימנטים עוד מכיתה ח בערך. הטלפון הבא היה לעידו קגן, עוד חבר מכפר סבא, מוזיקאי ואמן מחונן, ממקימי מיומנה ועוד ארבע מאות אלף דברים אחרים. וטלפון לאיל תלמודי,ולעוד כמה חברים. משם הכל כבר התגלגל. הוצאנו דיסק,מדי פעם נפגשים ומופיעים. אני נוסע הרבה מאוד לפולין ומדי פעם אפילו מספר את הסיפור.

אבל אתמול היה יום מיוחד. בבית שבו נמצאה המחברת שמנו שלט. שידעו כל העוברים ושבים.

שהיה אברמק, ושהיו מיליון וחצי ילדים שחלמו חלומות,והאמינו. ומישהו החליט לרצוח אותם.

היתה שגרירת פולין בישראל, והיה מוטי ששון,והיו מכובדים וחברים, בין היתר שמואל וילנברג היקר, ניצול כמעט אחרון ממחנה טרבלינקה.

אבל היו גם ילדי כיתה ד-2 מבית ספר שער האריות. ילדים מקסימים שהכירו את לולק ביום השואה האחרון וכתבו מכתבים לאברמק. הם באו עם חולצות יפות,נרגשים באמת, והיו שותפים לחגיגה שהתקיימה באיחור של 70 שנה בערך.

פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

7 תגובות על עננה אחות לי והרוח אח

  1. נדב הגיב:

    באמת מרגש! כל הכבוד

  2. tami הגיב:

    you made my day. only wish i had time to translate all you said to English to be able to share your words with many more people

  3. טובה אלק הגיב:

    רחוק ועדיין כואב

  4. מקסים ומרגש באופן שקשה לתאר במילים. גם כלל הדיסק של שיריו נפלא. יהי זכרו ברוך.

  5. אודי מרחובות הגיב:

    איזו עיר רצינית השומרת ומכבת את המורשת! כה לחי! מוטי ששון לראשון העיר חולון

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s