הגולש המסור צחי טובי נסע ללוות את קבוצתו במחנה אימונים שאוסטריה ולא שכח את החברים שלו בקרית שלום. קריאה מהנה.
בעידן זה, נטול מנהיגים וגיבורים, במקרים רבים מודל לחיקוי יכול להיות האדם הפשוט.
כולנו מכירים אותו ופוגשים אותו יום יום.
מאוד קל להזדהות איתו, הרי בסטייה ימינה או שמאלה באיזושהי צומת בדרך,
היינו יכולים למצוא את עצמנו בנקודה שלו.
זה יכול להיות נהג אוטובוס או מאבטח בפאב המקומי, אפילו עוזי מלכה מה"טמבור" בפינה.
ברגעים היפים היינו רוצים להתחלף איתו, ליום , לשעה אפילו לשבוע ויותר (זאב רווח עשה רק שבעה סרטים כאלו). אתם יודעים , שמחת הפשטות ומפגשים תדירים עם אלפי יצורים.
אי שם בערבות אוסטריה,במסגרת החופשה השנתית (תודה רבה לועד) היה לנו רגע מלא קסם ומלא חמלה, כלפי מישהו כזה.
לא נרחיב על פועלו רב השנים אך נציין בסיפוק
כי אלי בואנו הוא איש המשק של מועדון הכדורגל, הפועל תל אביב.
במסגרת מפעל חייו , הוא מעולם לא הפסיד כדור (למעט פעם אחת אבל גם את זה רק אנחנו יודעים) במהלך אימון או משחק של הקבוצה,
בסיום חזר תמיד עם אתה כמות הכדורים בשק אותו לקח כשיצא.
בהחלט היינו רוצים להיות חדורי מוטיבציה ולא פחות נחמדים מה"ה אלי.
ובכן,במהלך משחק אימון מיותר למדי בעיירה הלא פחות מיותרת St. johan in der haide
נגד קבוצת אדמירה וואקר, הכדור עף אחרי בעיטת קרן הישר אל תוך אגם קטן מאחורי המגרש,
אלי בואנו , נרתם מיד למשימה.
אלה הרגעים שהיינו רוצים להיות כמוהו ובהם אנו למדים , על שמחת הפשטות.
שבוע טוב
וכעת, לתיעוד המצולם:
המבצע מתחיל
זה כמו בשורדים
לא מפסיד כדור
אבל יש עוד כדור
צריך חבר
כוחותינו שבו בשלום
מרגש
מתגעגעת…