נייר הקופּי

למרות שאנחנו תוהים לעיתים על רמת הנחיצות של חלק ממשתתפיה או הרגלי ההיגיינה האישית שלהם, המחאה החברתית בישראל לא עוברת מעל ראשה של מערכת קו 17. את החרם המכוער על הקוטג' החרמנו והרפורמה בתחבורה הציבורית, שהתאכזרה במיוחד לאחד מאיתנו, לא הייתה מספיק מעניינת כדי שנדון בה, אבל המאבק הנוכחי לצדק חברתי עודד אותנו לחשוב קצת.

שמחנו לראות שברוח ערכי הבלוג הקימו המוחים צוות חלופי לזה של ראש הממשלה. כסמכות מובילה לעניינים חלופיים לא היתה לנו ברירה אלא לכנס צוות חלופי משלנו שהורכב מחברי המערכת, מקורביה וידידיה על מנת לגבש את מסמך הדרישות החברתיות-כלכליות של קו 17. להלן מסקנותיו הראשוניות:

חלק א'-השינויים במדיניות הכלכלית:

  1. יוזל ב- 50% מחיר הקולה גדול ולא יגבה תשלום נוסף עבור קירור
  2. תופסק מדיניות התמחור הרנדומאלית בסנדביץ' בשוקן
  3. בתי עסק ביפו יגבו מחיר אחיד מדוברי עברית וערבית
  4. תוחזר למקומה מדיניות ה"שתיים בחמש" במגרשי הכדורגל ומדיניות ה"שלוש בעשר" תוצא מחוץ לחוק
  5. מכונות הכרטיסים של רכבת ישראל ייתנו עודף בשטרות- המצב הנוכחי, בו נוסע המשלם בשטר של 100 ₪ יוצא מהתחנה שהוא עמוס בחמישה ק"ג נוספים של מטבעות פשוט בלתי נסבל
  6. הנחה לחיילים במדים תותנה בהצגת אישור כי החייל לא שומע מוזיקה דרך הטלפון הנייד בחבורה ציבורית
  7. הפריפריה, או כמו שאנחנו מכנים אותה- מקומות מיותרים, לא רק רחוקה ולרוב בלתי מעניינת אלא שההגעה אליה עוד כרוכה בתשלום. כדי לעודד הגעה למקומות כמו יקנעם, אלעד וחדרה הנסיעה אליהם בתחבורה ציבורית תהיה חינם
  8. בהמשך לסעיף הקודם: "נסיעה בדן בפתח תקווה תעלה 1.2 ₪ כמו בימי נעורי" (י.א)- אזרחים שמתנייעים בתוך העיר הזאת זכאים להקלות משמעותיות מהמדינה
  9. עוד בעניין התחבורה הציבורית: נהגים לא יהודיים של מוניות שירות לא ייגבו תעריף שבת
  10. מחירי המוצרים בחנויות של תחנות דלק, תחנות רכבת ושדה התעופה לא יעלו על 150% ממחירם בכל מקום אחר בארץ
  11. התשלום על מזונות הנמכרים במשקל יהיה בהתאם כמות אותה ביקש הקונה במקור ולא עפ"י המשקל בפועל- למשפט "ביקשת 100 גרם אבל יצא 170, בסדר?" אין מקום במדינת רווחה
  12. המוצרים בחנויות "הכל בשקל" באמת יעלו שקל
  13. תוכן שקית החטיף תהיה, לכל הפחות, ביחס של 85% לגודלה
  14. חשמל חינם לעובדי חברת החשמל תהיה זכות העוברת בירושה

חלק ב'- מקורות מימון לדרישות אלו:

  1. מס אותנטיות- הטלת מס על ביקור בשוק לוינסקי בימי שישי של תושבים מחוץ לאזור ועל צלמים חובבים בפלורנטין. מס דומה יוטל גם על בעלי חנויות המתחזקים בתי עסק מוזנחים במכוון
  2. קנס "כאן בפינת הרחובות פרנקל והקישון" בגובה 1 מליון ₪ יוטל על מדריכי סיורים עירוניים המסתייעים במערכת הגברה. כצעד מניעתי תשלל מהם גם תעודת המדריך והם יסורסו
  3. היטל האסתטיקה- היטל בגובה 700% על טקסטיל שנמכר בתחנה המרכזית. צעד זה לא רק יגדיל את הכנסות המדינה אלא גם יקטין את מספר האנשים שקונים שם בגדים ולכן ישפר במידה משמעותית את רמת האסתטיות של הרחוב התל אביבי
  4. אגרת "כאן זה עזריאלי?"- במהלך חופשות לימודים ייגבה תשלום נוסף מנוסעי הרכבת על בן משפחה שלישי ומעלה

הדרישות שפורטו לעיל והחזון שלהם לחברה הישראלית הן, כאמור, טיוטה ראשונה. אתם מוזמנים לדון עליהן איתנו ולהוסיף הצעות משלכם.

פוסט זה פורסם בקטגוריה בסביבתנו הפיזית, החברה הישראלית, צדק חברתי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

3 תגובות על נייר הקופּי

  1. ומה עם שיפור התחבורה הציבורית?
    אני מוסיף – ייתלו עצי ריח בקווי אוטובוס עירוניים בעלי עבירות גבוהה. העצים יוחלפו תדיר במיוחד בעונת הקיץ

  2. ניר הגיב:

    יש חוסר הלימה בין הבוז שאתם רוחשים לפריפריה לבין תשומת הלב שניתן לרכבת ישראל במסמך. לטיפולכם.

  3. אחד.ש.מבין הגיב:

    מוזר שהשלט לכרמיאל שמוצב בכביש החוף לא הופיע בטיוטה הראשונה של מסמך הדרישות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s