אחד מאיתנו נאלץ שוב להיות השבוע בבית קברות. כמובן שזה לא נושא לצחוק עליו. אבל כבלוג שחקר האמת היא נר לרגליו לא היתה לנו ברירה והחלטנו לטפל ב"אנחנו ואתם" חשוב מאוד.
ההבדל בינינו,האשכנזים, אליכם. כשמדובר בבתי קברות ומנהגי אבלות.
ברור שגם אנחנו לא מושלמים. אנחנו קובעים אזכרות והלוויות תמיד בשיא החום. אנחנו מוסיפים בלי שום פיקוח "לזכר משפחתו שנספתה בשואה", אנחנו מזניחים דברים כמו עציצים ונרות. אנחנו מנצלים את האזכרות לריבים משפחתיים שנשארו פתוחים מראש השנה. אבל חוץ מזה? אירופה.
הלוויה, שבעה, שלושים, שנה. מועדים מדוייקים. פשטידות בבית אחרי. אירוע ב"בית העם". ראש העיר מגיע. חייב להגיע. אשכנזים. וזהו. מכובד,עצוב. כל העניין.
מה אצלכם?
קודם כל התאריך. המועד. שימו לב. תקראו קצת מודעות אבל של פרענקים. "במלאת אחד עשר חודש,שבוע ויום וחצי נעלה לקברה של".
אח"כ, האירוע עצמו. "סעודת מצווה". שתמיד היא אחרי "תפילה בבית הכנסת אהבת הבריות ברחוב שארית העם 12". ומה זה הסעודה הזאת? תמהיל לא אסטתי של טרנינגים ובורקסים עם ביצה, משקאות קריסטל והרבה פירורים.? גם ככה אתם חיים על קצבאות ועובדים בשיפוצים בשחור אז למה להבליט את זה ביום הזה? סעודה, תפילה,סעודה,עליה לקבר. נו,באמת. אין לכם עבודה?
אחר כך מה כותבים במודעה? אצלנו גם פרופסור שהולך לעולמו היה בסך הכל "סבא ".
אצלכם? "הצדקת הרבנית הקדושה הטהורה" ועל מה? לא בשביל משהו, אבל..נו..אל תגררו אותנו בלשון.
אוקי,עכשיו על הקבר. מה הקטע שלכם עם פונטים רעים במצבות. ושירים רעים בציטוט. ובכללי, משפטים ארוכים שנשמעים כמו שיר של שלומי שבת? מה רע בפשטות? אנחנו לא דוחפים בכוח תרצה אתר וניק קייב אז למה אתם דוחפים שירים מרדיו לב המדינה?
קיצר, לא בשביל לחרחר ריב ומדון. קו 17 הוא הבלוג של כולם. רק באמא שלכם. קחו אחריות על ההלוויות שלכם.
שבוע טוב.
קו 17 