פיזית זה ביום שלישי

אבל לאחד מאיתנו יש מחר אירוע שגם העובדה שהוא חוזר על עצמו שלוש פעמים בעונה לא מורידה מהפוטנציאל הטראומטי שלו.

אז בגלל שאין לדעת מה יהיה מצב הרוח שלנו בשלישי, אנחנו מקדימים ביומיים.

 

עשר שנים.

וואו.

זה ממש הרבה. כאילו, זה ממש ממש הרבה זמן בלעדיה.

סיפור חיים עם סכסוכי פופ באייטיז ורב הנסתר על הגלוי, וסוף עצוב כזה.

אבל מעבר להכל, ואם נשים בצד את דעתנו על העדה ההיא,

היא השאירה לנו הרבה שירים יפים. והרבה שירי שחקנים (זה, או זה, למשל).

וגם איזה הרגשה שלא יהיו כוכבות בסדר גודל כזה.

אז שלא יתפרש כאילו אנחנו בעד השכונה המלוכלכת הזאת שיש בה יותר יחסי ציבור מאנשים מעניינים.

והרבה חירטוט.

ובוסי, וביבי, וקיסר, ולאפות.

אבל את שיריה של עופרה אנחנו אוהבים.

וכאן, מפה בקרית שלום הסמוכה מעבר לגשר ק. גלויות,

אנחנו זוכרים את האייטיז, ואת עופרה. ושיהיה שבוע טוב.