אמנם לא יכולנו לחתום על הסכם קו תאום עם י.א. י.א גר במקום שהדבר הכי קרוב בו לתחבורה ציבורית זה סיבוב על חמור…ועדיין לא יכולנו לסרב להצעתו של כתב בכיר באתר חדשות גולשים ידוע וחבר קרוב של המערכת לטור אורח
תהנו…
הייתי בודד יותר מניצול שאונייתו נטרפה והוא שט על רפסודה בלב האוקיינוס. מוקף בהמוני בית ישראל המשתזפים על החוף התל-אביבי שטוף השמש, מהלגים את להגם, ממתקים את מתקותיהם ואוכלים את כריכיהם ואבטיחיהם. על כן תוכלו בוודאי לתאר לכם כמה הופתעתי כשהעיר אותי עם שחר מן קול משונה. הקול אמר: "בבקשה, יצר לי גזלן!"
"מה?!"
"יצר לי גזלן…"
דקה מאוחר יותר התעוררתי לקולו של אוטו הגלידה ומחיריו המופקעים. במשך שנים רדפה אותי הדמות מהחלום בכל מפגש עם הגזלן – על חוף הים, בטיול השנתי, בימי הזיכרון ובמשחקי הכדורגל הרבים בהם נכחתי (אחד – הפועל פ"ת נגד שקר כלשהו). לבסוף לא נותרה לי ברירה ויצאתי לחפש – מי הוא אותו כח אפל המייצר את אותם האנשים חסרי המוסר הבסיסי, ההומניות והרגישות המינימאלית לזולת – הגזלנים.
וכך – אחרי שלקחתי על עצמי את מסע הצלב הקדוש יצאתי לדרך. חציתי הרים וגאיות, ימים ואוקיינוסים, ערים הומות אדם ומדבריות ציה (ואני מפ"ת – אני מבין במדבריות ציה). לא שקטתי ולא נחתי וכיליתי את מיטב שנותיי בחיפוש.
אל מי לא פניתי? את מי לא שאלתי? חקרתי אנשים ברחוב, כתבתי לשרים רמי דרג ומעלה, התקשרתי למשרד הרישוי (היה תפוס), השכבתי מארבים (אפילו לצאלים הנבלות מגיעים), שיחדתי, גנבתי, שיקרתי והכל בשם המטרה הקדושה שהצבתי לעצמי.
אני בוש לספר כי אחרי שנים של מאמצים ירדתי מנכסי, איבדתי את משפחתי וחברי וויתרתי…
אבל,
לאלוהים כמו שאמרו חברי הדפש מוד יש חוש הומור חולני וכך, בעודי עומד בפקק בצומת חולון זה פגע בי – אוטובוס. עם פרסומת לייצור גזלנים.