אחד מאיתנו הלך ליום עבודתו תוך שהוא חוצה את רחוב הרצל.
פתאום צעקה: "מה הפועל"?
זה היה ספסר. שנהג ברכב, לא מסחרי.
זה גרם לנו לחשוב.
זה קורה לנו הרבה, פתאום מגיח איזה איש.
ממעגל האנשים שאתה רגיל לראות רק במגרש הכדורגל.
יצורים מוזרים, ספסרים. מוכרים במזנון, מוכרי בייגלה, וסדרנים.
תמיד הם באים אליך בשאלה. "מה יהיה"? כאילו אתה נושא הבשורה. כאילו אתה
מחזיק איזה מידע. כאילו אתה היחיד שיודע מי פצוע, מתי הדרבי, מי שר התמ"ת וכמה עלה המדד.(יש אחד, ח.ב, שיודע מתי עולה המדד).
כשאתה סתם הולך ברחוב יום אחרי ניצחון או סתם מתהלך ברחוב אז לפעמים זה נחמד לראות פתאום את מוכר המדבקות מבלומפילד.
איפה מתחילה הבעיה?
אתה פתאום באיזה פגישה חשובה. או בדייט. או עם אנשים חשובים או שסתם אתה עושה דברים ואין לך כוח. פתאום צץ לך איזה סדרן של "יבטח". רק שהוא בלי מדים של סדרן. הם סתם יצור. "מה ? מה איתך? מה יהיה? היה מכות עם השוטרים אה?". אתה מנסה לסמן לו.אבל הוא ממשיך. והאנשים מסתכלים עליך במבט של "מי זה הבן אדם הזה ולמה הוא חבר שלך"
וקל לזהות אותו.יש לו עיוות כזה בקול.או כיפוף מוזר. או שקית.ובגדים שאף אחד לא לובש חוץ ממנו.אבל לא של מוזנחים,( כי יש גם תמיד חבר בדיאדורה).
ביגוד מיוחד של מוזרים. כזה ששמור לאותה חבורה אקסקלוסיבית של אנשים שנושאים בתפקיד ואתה לא יודע איך הם הגיעו אליו.
נגיד סדרנים. איך נהיים סדרן? לא הצעירים שבאים והולכים, אלא מגיל 30 ואילך. איך מתקבלים להיות סדרן?
מישהו רוצה להגיד לי שאחד מאלה שלח פעם קורות חיים? לאן מגיע לו תלוש השכר?
כאילו נראה שסדרנים וספסרים זה כמו שבט מוזר כזה של אנשים שאתה לא יודע כלום על הלכות החיים שלהם וכל תפקידם הוא לבדוק לך בכיסים ולנקב לך את המנוי
סדרנים מתחתנים? עושים קידוש? יש להם פייסבוק?
ואיך נהיים ספסרים? ואיך הם תמיד נראים שלושה אותו דבר אבל הם לא אחים? מה מביא בן אדם להפוך להיות ספסר בכדורגל? מה ספסר עושה בשאר השבוע? מה הוא עונה כששואלים אותו ממה הוא מתפרנס? "עצמאי"?
אנשים פשוט נהיים ספסרים ואתה מכיר אותם כילד. ואתה גדל, ומחליף מאה דירות. ומתחתן ומתגרש ומאבד חלק מיקיריך. וראשי ממשלה נרצחים או מתים והם עדיין ספסרים.
עם אותו דיבור יודע כל. עם ההליכה המהירה. עם ההתמצאות. עם הניואנסים של ליפול על האבא עם השלושה ילדים שבא מבנימינה פעם ראשונה והוא יקנה כל מה שתגיד לו.
ובטוח שגם אם היינו בשואה הם היו מסתדרים. עומדים כזה בכניסה לגטו. "כן אישורי עבודה מי עוד? אין בקופה".