לא עוזב את העיר?

 

באופן די מדהים שלמה ארצי והעיר אשדוד חוגגים היום יום הולדת

שני סמלים של ישראליות, חוגגים ביום אחד.

אני אוהב את שלמה ארצי. למרות שהוא מכביסט וצופיפניק( שני דברים שהם היינו הך).

יש לו פשוט שירים יפים, וכן, הוא גם ניהל רומן עם יפה ירקוני כשהיה צעיר יותר.

אני אוהב את משה לוי והאלבומים שלו איתו. את "במטוס סילון". ואת הסאונדים היפים של המקלדות של האייטיז.

אני אוהב את שלמה ארצי בעיקר כי צפוי שאשנא אותו. אבל אין מה לעשות, מה שלא תגידו, שלמה ארצי זה ארץ ישראל.

ולכן קו 17 חוגג לו היום.

 אבל גם אשדוד חוגגת היום את יום העליה לקרקע.

קצרה היריעה מלהגיד את כל מה שאנחנו חושבים על אשדוד בפוסט אחד.

עיר תעשייתית שברוך דגו, יגאל זריהן, ג'קי בן זקן, נאור גלילי וראש עיר שקראו לו אינג' הם סמליה.

עיר שסובלת מ"over doing"" של העירייה שלה.

עיר שמרכזי כוח שלה הם מתנ"סים- זה תמיד הוכחה לעיר שאין בה כלום.

באשדוד לא יצמח אף פעם מרד, או תקווה כלשהי, או זמר שישיר את שיריה של העיר(ולא במסעדת דגים לצלילי אורגן עבש).

באשדוד תהיה הרבה פעילות חברתית ושילוט עירוני שיפרסם את זה אבל לא יקרה משהו מעניין.

אשדוד היא כל כך דהויה, שלפעמים דומה שהאפור שם הוא עם פוטושופ.

פניה מוזרה לנמל, מינויים פוליטיים, שכונות עם אותיות- טוב לא יכול לצאת שם.

פעמיים בשנה אנחנו מביטים באנשים שיושבים שם במרפסת וצופים במתרחש במגרש הכדורגל.

היינו רוצים שאשדוד תהיה מנצ'סטר אבל היא לא בכיוון.

ואגב,

מה זה כפר סילבר? וניר גלים? והאם המושב עוזה באמת קיים?

המון שאלות, אבל לא נבאס את החוגגים.

מזל טוב לאשדודים. אם אתם קוראים עברית,

אם במקרה שלחו לכם פוסט זה- תברחו מהר.