תחנה אחרונה בהדר, יורד העירה 4

ועניינים נוספים הנוגעים לתחבורה ציבורית.

לפני חודש, בערך, ניסה ידידנו ש.נ להגיע ממקום מושבו בחיפה לתל אביב ברכב פרטי. את תובנותיו הוא חלק עימנו כאן בקו 17. למוד לקחים, בחר הפעם הידיד החיפאי ללנסות את הכיוון ההפוך (או סוג של כיוון הפוך) ברכבת. כפי שתיווכחו מיד המסקנה היא פשוטה- אין דרך נוחה להתנייד בין ערים בארץ. עדיף לבחור עיר אחת ולנסות להשאר שם כמה שיותר.

קריאה מהנה (אחרי הטור החיפאי- רגעים של תרבות).

יושב בצד הדרך יושב ליד הזמן

 

 אז ככה.

זוכרים את הרכבת? זאת שהעדפתי על פני הטרמפ הצפוף?

 

כנראה שמישהו קרא את הטור הקודם והחליט לעשות מעשה שיגרום לי להרהורים קיומיים.

עליתי על עוד נסיעה תמימה של חברת הרכבות. נסיעה פשוטה, לא איזה עניין מיוחד. ממקום לא חשוב אחד למקום חשוך אחר (הערכת המערכת: מדהים אותנו שאנשים אשכרה נוסעים לשם).

כולה נסיעה מת"א לחיפה.

יומן מסע:

 

 אני יושב לי ברכבת שמתחילה לעצור בתחנות ת"א.

יוצאים מתחנת האוניברסיטה ואני מניח את הראש על החלון ומתחיל להרדם.

אחרי חצי שעה אני פוקח את עיני לרעש המולת המון אדם.

מביט ימינה ושמאלה ולא… עדיין לא הגענו לתחנת בנימינה.

נעמדנו חצי שעה בעירו של חוזה המדינה, נוף מולדת.

ההתשה החלה. והרכבת עומדת… ועומדת…

הכרוז מדבר ואומר יש בעיה בקו לכיוון צפון.

לא ידוע באיזה שעה נצא שוב לדרך.

לחץ נבנה.

כעבור 5 דק מתחילים בנסיעה.

נשימת רווחה.

אחרי 100 מ' הכרוז מודיע שנעצור ב כ ל תחנות הביניים. מהרהר על צפיפות הרכבות בהודו ומודה על כך שאני לא יושב על הגג.

אחרי 2 תחנות מגיעים לנתניה.

שוב הרכבת לא זזה.

חפץ חשוד…

פרץ צחוק אדיר יוצא מפיות הנוסעים שהחליטו שזה לא הזמן לבכות.

אז יצאנו לדרך ועברנו בכל תחנה ותחנה בדרך.

 

לבסוף הגעתי שעה אחרי הזמן.

 

גם צפוף, גם לא נוח ומתיש.

 

בונוס: זיכוי של 2 נסיעות רכבת (אחד לכל חצי שעה של איחור, יופי של פרנסה).

 

 

תריס מתייפח, אוטובוס מת – מוסף התרבות של קו 17

אגב תחבורה ציבורית, אחד מתחומי העניין בולטים של חברי המערכת, וגם אגב מאבקים ציבוריים ראויים שקורים מסביבנו (ולמרבה הצער לא גוררים אחריהם מספיק המולה).

 

לפני מספר ימים שלח לנו ידידנו ההמלומד ב.א, מומחה עולמי לרלוונטיות מהעיר ערד שבדרום ישראל (לא ידוע לנו המיקום המדויק אז מבחינתנו היא בדרום), את  השיר הזה של אלתרמן.

 altermanonthebus.jpg

 

ואם כבר מערבבים תרבות ואוטובוסים, הנה שיר שקצת מביך שעוד לא הבאנו כאן כי אנחנו אוהבים אותו, כי הוא מצחיק אותנו ומעל הכל כי הוא מתאר במדויק את מה שעובר עלינו כמעט מדי יום על המסלול  ומראה לנו שבכל העולם מושך אליו האוטובוס טיפוסים נרגנים שעל אף נחיצותם המוטלת בספק ופרנסתם הלא ברורה הם נורא ממהרים להגיע לאיזשהו מקום.

 

אז קחו הפסקה של שתי דקות וחכו לאוטובוס עם הויולנט פמס.

 

 

                                               

 Violent Femmes – Waiting For The Bus

We got the mother and the kids
we got the guy and his date
we all get mad
we all get laid
looks like somebody forgot about us
standin on the corner
waitin' for a bus
say hey mister driver man
don't be slow
cause I got somewhere I got to go
say hey mister driver man
drive that thing fast
my precious time keep slippin' past
lets call the mayor lets complain
looks like the city's done to us again
tied up in traffic what'ya know
the damn city bus moves so slow
I said hey mister driver man
don't be slow
cause I got somewhere I got to go
say hey mister driver man
drive that thing fast
my precious time keep slippin' past

(יכולנו להסתפק ביוטיוב, אבל אנחנו מרגישים קצת אולד סקול היום).

פוסט זה פורסם בקטגוריה טור אורח, כללי, תחנה אחרונה בהדר וגו\', תרבות. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s