בשבועות האחרונים הזדמנו מספר פעמים, במסגרת העבודה, למגדל רוגובין תדהר ברמת גן.
33 קומות של שיש וברזל,
לובי רחב ידיים,
סניף של קפהקפה בכניסה,
אנשי עסקים ועורכי דין מעונבים מסתובבים אנה ואנה,
כל הגעשעפט.
אחרי שסיימנו את עניינינו ולפני ששמנו את פעמינו חזרה אל משרדי המערכת,
קפצנו רגע לשירותים בקומת הכניסה.
נתקלנו שם בשלט אזהרה (לא פחות).
קראנו פעם, קראנו פעמיים- ועדיין התקשינו להאמין
יש לנו הרבה מה להגיד על השלט הזה
על כמה בחילה הוא מעורר,
על כמה מרגיזים האנשים שעובדים שם יום יום ולא מוצאים לנכון לקרוע אותו מהקיר,
על כמה קהות מוסרית יש בשוק העבודה הישראלי היום.
לתהות ממה כל כך מפחדים שם בהיכל ההצלחה הרמת גני?
שמשהו מהחולשה של עובדי הקבלן יידבק בהם?
אולי הם חוששים שעובדי הקבלן לא מרגישים מושפלים די הצורך?
אפשר אפילו להרחיב קצת.. על התקופה בה אנחנו נמצאים,
על ברית הקיצוניים מימין ומשמאל,
על גזענות,
על מוסר ,
על ערכים יהודיים,
על "ואהבת לרעך כמוך"
כן, יש הרבה מה להגיד ולכתוב על השלט הזה,
אבל נראה לנו שהוא פשוט מדבר בעד עצמו.
הכותרת שנחברה ל-פוסט הזה מוצלחת מאוד.
באמת.
http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/848/075.html
סוף סוף קו 17 זוכה לחשיפה בליגה הלאומית של התקשורת בארץ.
אם זה מעניין, כנראה קראת את זה בקו 17 קודם.
למה לקחת כל דבר לכזו קיצוניות מבהילה?
למה לחשוב שזו גזענות ולא לחשוב על החומרים ששיפוצניק שוטף מהידיים שלו, שעלולים לסתום כיור רגיל, אבל לא יסתמו את הכיור שנועד לכך? למה לא לחשוב על הנוחות שמנסים להשרות לכל מבקרי הבניין???
מישהו אמר להם לא ללכת לשירותים בשלט הזה? לא! בסה"כ אמרו להם לשטוף ידיים מהשיפוץ בכיור שנועד לכך. השלט אכן מדבר בעד עצמו – מילים פשוטות ובהירות, אבל הפרשנות המוגזמת של אנשים וחוסר היכולת לגלות הבנה, הוא שמעזע במקרה הזה יותר מהכל. לטעון לאפליה ללא בסיס – זו קריאת שווא שעושה יותר נזק מתועלת.
אני יודעת שהתגובה הזאת קצת באיחור, אבל אולי כדאי שמישהו יסביר לנטע שעובדי קבלן זה לא שיפוצניקים ופועלי בניין.