There is power in the union

 יום אחד קרא לי אחי היקר( שעליו נדבר בהמשך) ואמר לי : שב, ושמע.

זה היה תקליט של בילי בראג.

זה קרה לי איתו בעוד מקרים אבל זה היה משהו אחר.

הייתי בכיתה ז' או ח' בגיל שלא ממש יודעים אנגלית, אבל ממה שהבנתי ידעתי שזה משהו אדיר.

ישבתי ושמעתי ועוד פעם שמעתי.

גיטרה צלולה וברורה ושירים עם מבטא קשה וטקסטים על פועלים ואהבה ומעמדות.

ואני הייתי ועודני ילד  מעמד הפועלים ואוהד הפועל באופן כללי. ונפלתי חזק.

ואז התחילו נסיעות ללונדון ולקנות את כל הדיסקים

ואז התחלתי לנגן ולחלום שמי שמנגן איתי יכתוב פעם אחד שיר אחד שלרגע יישמע כמו בילי בראג.

וכל חזרה וכל הופעה מאז יש רגע אחד כזה, אולי בבאלנס, או בהפוגה, שמישהו נוטל גיטרה ומנגן ואני עוצם עיניים וחושב שזה בילי שר.

המון שירים שאי אפשר לתרגם, והמון רגעים. על חיים בעיר ועל אהבה ועל כסף ועל עבודה ועל מלחמות ופוליטיקה.

וחלום אחד, שכל חבר שלי שהוא אמרגן או מפיק שומע ממני כל פעם במפגש אקראי ברחוב,

שרק יקרה היום הזה

ובילי בראג יגיע לארץ להופעה.

ומכאן שלוחה קריאה של אנשי קו 17 לכל אנשי התרבות בארץ ( חוץ מאנשים שעובדים עם חולדאי- מהם אנחנו לא צריכים טובת, שמעת ענת וקסמן?).

תביאו את בילי בראג לארץ.

ב20.12 יש לו יומולדת, וגם לש.מ אחי היקר בדרום הרחוק.

אז בואו נתענג על כמה רגעים כאלה.

שבת שלום.

 

לבקשת ע.ל, מאולטראס קו 17, אנחנו מוסיפים גם את זה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על There is power in the union

  1. גבי הגיב:

    אמן בכל רמ"ח איבריו. אשמח לראות אותו בהופעה בכל מקום, לרבות כאן.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s