וכך התחיל העצב המתוק

שנתיים בלי עלי מוהר.

האדם שהיה, בהרבה מובנים, פסקול חיינו.

ופסקול של עולם שהיה ואיננו עוד.

בית חינוך לילדי עובדים,

למשל.

אחד מאיתנו זוכר את היום שיצא "אמרו לו"

ואיך כל אחד חושב שזה נכתב עליו.

יהי זכרו ברוך

  978eli_mohar2.jpg

פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, תרבות. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s