לחץ. לא הספקתי את השיעורים לקיץ. מקווה שתהיה מערכת זמנית. מה השנה נכין לאכול? יש ילקוט? התחלפה מחנכת? יש חדשים בכיתה? יש מורים חדשים?
תלבושת אחידה, לא קניתי מספיק חולצות.
אולי די עם קלמר הג'ינס?
נצליח לשרוד עד אחרי החגים עם לרשום ביומן? כמה ספרים נאבד בספרייה?
מה עם חוגים? באיזה ימים זה כדורגל? יקראו לי לנבחרת בית ספר?
בית ספר חדש… יתנו לצאת לגיוסים של חניכים? יש ערסים? עוד פעם מועצת תלמידים? למה ללמוד פה אם זה לא מחדש כלום? מה יעזור בגרות? אין איפה להתקלח אחרי ימי עבודה של חג מעלות.
משעמם נורא. מורות רוסיות. מבטא מוזר. מה יעזור לי כימיה?
חמש יחידות ספרות? סוציולוגיה? מארקס בבית ספר זה לא כמו בתנועה.
מפסיקים ללמוד בפסח. די.
כל אחד יכול להגיד מה שהוא רוצה על איזה סיוט היה.
אין אחד שלא מתגעגע למשהו.
אז קיבצנו קצת שירים על התחלות. ועל תקווה. וגעגוע.
והוספנו את שיר בית הספר הכי טוב בכל הזמנים.
שמוקדש לכל מי שמרגיש שהזמן שלו עבר, ולז'אן ז'אק גולדברג ז"ל, שאחד מאיתנו רכש מערכת תופים הרבה בזכות הנגינה שלו בקליפ הזה.
שתהיה אחלה שנה לכל קוראי קו 17.
למורים, להורים, לעובדים שלא ירגישו את זה. למובטלים, למחפשים ולזה ש"עוד לא סגור".
רק טוב.
קו 17 