בגלל שהפעם הבאה שנהיה ליד מחשב תהיה כבר בתוך שנת הלימודים.
אבשלום על ענייני היום 2
הפעם: על פעילויות הקיץ
הקיטנה, הווידאו ונטורי קרתא
הקיץ מביא בכנפיו את הקייטנות, ואנחנו איננו יכולים להתעלם משאלה הכרחית: אם "קיץ" כותבים בסופו צד"י- מדוע "קיטנה" בטי"ת? מדוע לא "קיצנה" בצד"י?
בדרך כלל אנחנו שואלים כאן שאלות שיש לנו תשובה עליהן, וכך גם הפעם.
"קיץ"- זו המילה העברית. ואילו "קיט"- היא הצורה הארמית לאותה משמעות. מדוע אנו נזקקים לארמית? כדי להבחין עוד משמעות.
לקיץ- הרי זה לשהות במקום כלשהו במשך הקיץ. הרי מדברים על הציפורים החורפות בישראל (שוהות כאן בחורף) ועל הציפורים המקייצות (שוהות כאן בקיץ). כן, "לקיץ"- זה לשהות במשך הקיץ. ואילו לבלות במשך הקיץ- זה כבר "קיט". לידיעת הקייטנים, ולידיעת ערי הקיט והקייטנות.
בתמונה: חבר מערכת הבלוג מבלה במשך הקיץ (תמונת אילוסטרציה, למצולם אין קשר לקרית שלום)
שקית קפואה בשקל
ברגע של אושר קרא לנו חבר, מחזיק בידיו שקית ובתוכה שתי שקיות קפואות או "שלוקים".
מוקדש לימים שלפני רישוי עסק עם לחמניה טובה ושוקו בקייטנה (לצערן של עובדות הנקיון בבריכה),
ולזכר משקאות בשקיות באשר הם (חלק מאיתנו מכניסים אותם עד היום, לצערנו, למגרשי כדורגל),
ולזכר ארוחות זולות מאוד במזנון בית ספר.
נרים שקית טרינק קפואה וטובה בטעם ענבים.
חשוב לנו להדגיש את השפיץ הקרוע מגיסת שיניים (ר' פינה שמאלית תחתונה), את השפריץ שעף לך על האצבעות ונהיה דביק ואת הקושי להכניס את הקש (הצהוב!) לטרופית.
יום הולדת בחופש הגדול זה מבאס
האיש שאחד מאיתנו פוגש פעם בשבוע באירועים ציבוריים חוגג היום יום הולדת.
לא נרחיב במילים, רק נאחל לו שיהיה זה יום ההולדת האחרון שלו כראש העירייה.
פה בתמונה עם חבר קרוב, פעיל שכונות, תושב דרום העיר. כמו רוב חבריו
מראי מקום
קובץ יוטיובים שעושים לנו הרגשה של חופש גדול וחזרה ללימודים.
השבוע התפרסם באחד המקומונים הזניחים ראיון עם ניקו ניתאי. אחד מאיתנו, לפני כמה שנים, סיים לקרוא ספר של אלבר קאמי וראה אותו בקומה הרביעית של תחנה מרכזית (כנוסע פוטנציאלי של קו 17, בחר ניתאי לשכן את התיאטרון שלו לא רחוק מהשכונה), רצה לדבר איתו על מושג האבסורד אבל שניה לפני שניגש אליו דפק ניקו את הנפילה של החיים שלו אז הוא התפדח ופנה לדרכו. בעקבות הראיון, נזכרנו במקרה ובאיש וכהומאז'- פתיחת תכניתו הבלתי נשכחת.
כולם זוכרים את "מנהרת הזמן" ו"איים אבודים". תכל'ס, "איים אבודים" קצת אוברייטד. במקום זה אנחנו מביאים פתיח של סדרה אולטרה-קולית שלא זוכה לכבוד המגיע לה.
קובי מידן עם קוקו, "האסיר" שנדבר עליה עוד מעט, חידות מוזרות, הרבה סדרות שלא הכרנו ובעיקר פתיח שלא היה עובר היום גם במצגת של תיכון בבית שמש
כאמור, חייבים לתת כבוד לסדרה הכי גדולה בכל הזמנים (לפי אחד מאיתנו)- מי שיביא, פיזית, את כל הפרקים עם תרגום, על DVD, יזכה לברכה. סדרה ששכנה בתוך רואים 6/6 וגרמה לנו סיוטים ופחדים בתור ילדים פוסט-מודרניסטים בעולם שעוד לא היה כזה.
רגע לפני החזרה לבית ספר, שיעור חשוב ונצחי. לזכר שיעורי ספורט עם תלבושת אחידה, טלפונים עם חוגה ותמונות מחזור.
עוד שיעור לפני החזרה לבית ספר. ישראל גוריון בתשדיר שהיה עובר היום גם כוידאו ארט
היה לנו קיץ חם, גדוש.
סבלנו נורא לראות אזרחים מהפרובינציה מציפים את רחובות העיר,
משפחות דתיות ששואלות "עזריאלי זה בשלום?" ומעירות אותך ברכבת,
מקווים לימים קרים יותר שיגיעו במהרה.
רגע לפני סגירת הגליון נאחל מזל טוב לחבר מערכת בכיר, האבנר המקורי, שאנחנו אוהבים מאוד.
רק בריאות, דברים טובים והרבה ממתקים חלופיים
😡
אולי תתנו תקווה גם קצת לילדי שנות ה- 2000. כל הגעוגועים הנוסטלגיים האלה הם מאד יפים אבל כבר קצת דביקים. מה יעשה מי שהיום בן 15 או 14 ונולד ב-94 למה הוא יכול וצריך לקוות בארץ הטובה והמסריחה שלנו.
אולי תתנו לו איזה כמה סיבות להאמין במשהו? אבל בכל זאת פוסט יפה ומושקע. מת עליכם.
אני