השבוע, בסופו של משא ומתן מתיש, חתם הבלוג הסכם קווים תאומים עם קו 51 החיפאי. אותו קו שאחד מאיתנו היה נוסע בו פעם מזמן כדי לקנות תקליטים בהדר.מפעם לפעם (כך אנחנו מקווים לפחות) יביא ידידנו החיפאי, שביקש להשאר בעילום שם, פכים קטנים מהעיר שאחד מאיתנו עדיין תוהה על נחיצותה , אחד אחר זוכר לה חסד נעורים ואחד שלישי טוען כבר שנתיים שהוא גר בה (למרות שלא העמיד לטענה הזאת תשתית ראייתית).
http://mp3space.com/stream.php?id=98717
לילה אחד חזרתי מאוחר מפעילות בשכונה,קרוב לאיפה שאני גר ראיתי שחופרים את המדרכה.
שאלתי את אחד העובדים: "מה העניין?"
"משפצים את המדרכה", הוא השיב.
שמחתי, תמיד טוב לשפץ מדרכות.
בטח בהדר, הרי כבר אין מקומות פנויים בשביל הכלבים לחרבן בהם.
למחרת בבוקר קמתי
ואכן הייתה מדרכת אספלט חדשה, עם אבני ריצוף המקיפים אותה.
אבל מה?
הבני-זונות צבעו באדום לבן את שפת המדרכה וגרעו עוד 4 מקומות חנייה מהרחוב.
מסקנות:
1. עובדי קבלן מקבלים רק את ההוראות שנותנים להם והם לא יכולים למחות כי סכנת הפיטורים מרחפת מעל לראשיהם.
2. לא להסתובב בשעות מאוחרות.
3. יש יותר סיכוי שתמצא מקום להחנות את הקקי של הכלב שלך מאשר את הרכב (טעון בירור: מה קורה אם יש לך רכב חרא?).
4. צריך להחליף את ראש העיר לראש עיר המעדיף בני-אדם ולא כלבי אדם.
בתמונה: המדרכה המדוברת (בדרך כלל, מערכת הבלוג דווקא בעד דברים אדומים-לבנים בחיפה ובכלל)
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3548116,00.html