היום היו לנו ענייני עבודה באיזשהו מלון על הטיילת. אחרי שכל נסיונותינו למצוא טרמפ למקום, ובגלל שהתחנה הכי רלוונטית של 17 ממש רחוקה ובחוץ נשבה רוח שיכולה להעיף קלנועית- לקחנו מונית.
אז ככה, אנחנו יודעים שנהגי מוניות הם מהאוכלוסיות החלשות ביותר בישראל והם גם דוברים אותנטיים של רחשי ליבו של העם ובאופן כללי עוסקים במקצוע לא כיפי, כך שבאופן בסיסי אנחנו רוחשים להם סימפטיה.
אבל בחיאת רבאק, מרגע שהם מפעילים מונה, הם באמת חייבים לנסוע כל כך לאט, להסתכל לכל הכיוונים רק לא על הכביש ולעשות מאמצים מכמירי לב לעצור בכל רמזור? אנחנו מאוד מספמפטים נהגי מנויות אבל בשורה התחתונה- הם מבאסים אותנו.
ועוד עניין- אין לנו בעיה עם עניין התוספת לנוסע השלישי, ההישג המקצועי הזה עומד לזכותם, אבל צריך לומר את האמת, גם זה מבאס מאוד. הרגע הזה, שבו הסכום אותו אתה עומד להוציא קופץ בשלושה שקלים, למעוטי יכול כמונו, צובט את הלב.
אה, וניתן לקבוע באופן חד משמעי- לנהגי מוניות יש טעם מחורבן ככל שהדברים נוגעים לתחנות רדיו.
קו 17 